Some old stuff

בתור בת יחידה גדלתי מבלי לרשת בגדים מגניבים מהאחות הגדולה ובכלל לא הכרתי את המושג "בגדים יד שניה". בגיל קצת יותר מבוגר גיליתי עולם ומלואו ותקופה קצרה אבל מאוד אינטנסיבית הייתי גרופית מושבעת של יד שניה עד שהבנתי שאני רוצה להיות טום בוי ובגדי הוינטג' גורמים לי להיראות נשית מידי.

הכהונה השניה של הבגדים מתחלקת בדרך כלל לשתי קטגוריות; האחת היא הקטגוריה הרגילה ובה נכנסים בגדים משומשים שקיימים
בערך משנות ה-80. השניה, היחודית יותר, היא קטגוריית הוינטג' המאופיינת בפריטים שיוצרו בערך משנות ה-20 עד שנות ה-80 והם
בעלי ערך גדול יותר מפאת ההתיישנות שמוסיפה עם הזמן איכות, בדיוק כמו יין טוב.

בגלל העבר הטמון בפריטים, תמיד כשמסתובבים בחנות יד שניה מגלים עולמות וסיפורים חדשים ובייחוד אם אתם בחו"ל תמיד נחשפים
לתרבות שונה ומרתקת.

דוגמא מעניינת לסיפורי העבר אפשר למצוא במודעות של חנות בגדי יד שניה Common Sort בטורונטו שמשכילה ומאגדת את הבגדים
תחת קטגוריית המחזור הטרנדית ונותנת לעצמה הגדרה מעניינת - Hand-picked recycled fashion
בעזרת ארט דירקשן מקסים וכתיבה משעשת אנו למדים על העבר ועל רוח החנות:

‎

  Advertising Agency: Grey Canada, Toronto, Canada
Creative Director: Carl Jones
Art Director: Rob Trickey
Copywriter: Chris Tropak
Photographer: Michael Alberstat

וכמובן הקמפיין המדוייק, ההיסטרי, החצוף והמתגרה ל-Shock and Soul, חנות הוינטג' הלונדונית שלקח כסף בקאן 2010:

Advertising Agency: Rainey Kelly Campbell Roalfe / Y&R London, UK
Creative Directors: Mark Roalfe, Damon Collins
Art Director / Copywriter: Joe Fitzgerald, Kim Hutcheson
Photographer: John Short
Typographer: Ryan Self

via http://adsoftheworld.com

טרנד היד השניה נמצא גם במוזיקה. יוצרים לוקחים יצירות מן העבר ו"לובשים" אותן בסטייל אחר וחדש.
‎אסיים בפנינה מוזיקלית שמבחינתי היא "ניו-וינטג'" וללא ספק ה"יד השניה" המוצלחת ביותר מהצמד Angus & Julia Stone.
תהנו!

Armin Morbach, welcome to my life

בשבוע שעבר ניתקלתי בלינק ששיתפה מירי דוידוויץ' בפייסבוק ונדהמתי לגלות הפקת ביוטי יוצאת דופן שפשוט הפילה אותי
ולרגע גרמה לי לא לנשום.

TUSH 23

Photo / Armin Morbach
Hair and Make-up / Nadine Bauer
Styling / Wiebke Bredehorst
Model / Johnny Harrington, wearing a suit by Louis Vuitton
Photo assistant / Maximilian Vom Hofe, Stephan Vorbeck
Styling assistant / Nina Nestler

בנוסף להיותה מבוצעת בצורה מושלמת, מבחינתי ההפקה הזו מייצרת את הדיסראפשן האולטימטיבי. החיבור הגס בין עולמות שלא מתחברים ביום יום יוצר עיניין רב ובצורה מפתיעה מצליח לחיות בהרמוניה עם עולם הביוטי. ה"קייבמן" הג'ינג'י המנומש עם האף השבור והשיניים העקומות מגיש את הליפסטיקים בצורה מושלמת ודווקא האי דיוק במריחה והקונטראסט הגדול במתרחש בצילום יוצרים את הפוקוס המיוחל

על המוצר.

כשהתחלתי לחקור מי עשה את היצירה המדהימה הזו גיליתי צלם שלא הכרתי עד היום. Armin Morbach הוא בעצם לא רק צלם, הוא גם מעצב שיער, מאפר, סטייליסט, מפיק והמוציא לאור של מגזין TUSH הגרמני.

כמובן שהעבודות האחרות שלו לא איכזבו ונראה שהוא כמעט תמיד מציג זווית קיצונית ונוגע בביזאר.
תהנו!

_____________________________________________________________________

 פטיש הזקנים מתבטא גם כאן - Pret-A-Beard

OVERDOSE

מאשאפ הומאז' לאחים קאמפנה וליידי גאגא? 

  via www.tushmagazine.com

אינטרפטציה קצת יותר צבעונית לאיסוף שטויות על הראש:

via coutequecoute.blogspot.com

הפקה שערורייתית וקינקית לרגל חגיגות הגיליון ה-30 של גיליון ‘Sex & Art’ בקוסמופוליטן הגרמני.

 

via http://homotography.blogspot.com

 

לא אנחנו לא חיות, רק בני אדם

באקט מודע של אסקפיזם אני משתדלת לפסוח באלגנטיות על מבזקי חדשות, ידיעות על מלחמות ומכל מה שחס וחלילה יזכיר לי שוב
ושוב ש"בועת התמימות" שיצרתי לעצמי היא פיקציה וממש אוטוטו היא תתפוצץ לי בפרצוף.

כשנתקלתי בקמפיין החדש של רנגלר חשבתי שמישהו התבלבל ובטעות העלה תמונות של פעולת טרור אחרונה אבל אז הבנתי שיכול
להיות שבצעד חריג החליט המותג פשוט להיות אותנטי לתקופה ולהביע מסר נוקב על האנושות.

Wrangler - WE ARE ANIMALS 2011

via http://beforeyoukillusall.blogspot.com

כמו בשנה שעברה גם הפעם הקמפיין נסגר ב-WE ARE ANIMALS, אך בניגוד לקמפיינים הקודמים שבהם באמת התכוונו לזה שאנחנו

סוג של חיות והציגו דוגמנים דרך פריזמה של מצלמות נשיונל ג'יאוגרפיק, חשבתי שכאן מסתמנת אמירה חברתית מאוד אמיצה ומתריסה.
אז חשבתי...
כשהתחלתי לחקור קצת לעומק גיליתי שהקמפיין לא מתיימר להעביר מסר עמוק או ביקורת דרך הצגת הקולקציה, אלא בסך הכל מנסה

לפרש את האמירה WE ARE ANIMALS כמשהו אינסטינקטיבי ותו לא.
זהו הקמפיין השלישי בסדרת WE ARE ANIMALS, פרי יצירתם של קבוצת  Fred & Farid הצרפתית והוא נקרא STUNT.

מהשם אנו יכולים להבין שהקמפיין מתעסק בעולם האקסטרים כשבעצם בתמונות אנו רואים פעלולנים הוליוודיים אמיתיים מבצעים פעלולים מטורפים ושוברי עצמות לעיני מצלמתו של Cass Bird. 

באחד הראיונות מדבר Farid Mokart, אחד הבעלים של Fred & Farid, על הקשר בין אמירת המותג לבין קונספט הפעלולנים ומדגיש שהמשמעות הבסיסית של WE ARE ANIMALS היא התעסקות באינסטינקטים הראשוניים ביותר של בני אנוש. כדי להתחבר למותג, מבחינתו מאוד חשוב לדבר בשפה בינלאומית שהיא בעצם שפת האופנה אך עם זאת חייבים לשבור סטראוטיפים וקלישאות ולפעול מהבטן, ללא רציונליזציה. תשובה קצת שונה התקבלה מהבימאי Adam Kakembo כשנשאל לגבי הקשר בין המותג רנגלר לבין קונספט הפעלולנים. לטענתו, המסורת המושרשת של רנגלר היא קאובויז וסרטי המערבונים והקונספט בא כמחווה לאדרנלין שחוו באותה תקופה הקאובויז וכל מי שעף, התגלגל והתרסק בשביל קצת אקשן. 

מבחינתי הקשר בין התשובה שלו ל-WE ARE ANIMALS מקרי בהחלט.

כאן דעתי מתחלקת לשתיים: מצד אחד אני לא מבינה את החיבור המאולץ בין הפעלולנים לאמירת המותג אבל מצד שני אני מטורפת על התעוזה והחידוש של יוצרי הקמפיין ששמים זין על כל חוקי הפרסום ומוצאים דרך חדשה לבלוט ולחבר בין הצרכן לבין מותג אופנה עכשווי ובועט.
 

גם אם אוהבים את הקמפיין וגם אם לא, בסגנון כזה של פרסום תמיד עולה השאלה: "אבל איפה הבגדים?". מותגי אופנה גדולים בדרך כלל מחלקים את הקמפיינים העונתיים לשני חלקים: החלק הראשון הוא תדמיתי, כזה שמעביר את ה-DNA של המותג ומציג את ערכיו ואמירתו בדרך קריאטיבית - WE ARE ANIMALS למשל, והחלק השני הוא Look Book - פורמט פשוט יחסית בו מראים את כל הדגמים החדשים שיש לאותו מותג להציע.

מה שמעניין בקמפיינים האחרונים של רנגלר הוא שאת ה-Look Book שלהם הם החליטו לעשות בצורה דיגיטלית חדשנית - פלטפורמה פשוטה ללא קשר קונספטואלי לאמירת המותג שבה מראים את הקולקציה בוידאו אינטאקטיבי הנשלט בידי הגולש.
טכנולוגיה זו באה לידי ביטוי בצורה הכי מגניבה במותג הג'ינסים של רנגלר Blue Bell, וזו עונה שלישית ברציפות שהם מפתיעים עם הפיתוח של הרעיון. לצערי הקמפיין הראשון כבר לא ברשת ואי אפשר לחוות אותו אבל אפשר לראות את הסרטון המתאר את מה שהמשתמש היה יכול לעשות עם Tony Ward ההורס במגע העכבר בלבד. 

זה לינק לחוויה המלאה של קולקציית חורף 2010:

כאן תוכלו לשחק עם טוני בקמפיין קיץ 2011 החדש ולבחור בין הסצינות שיובילו את העלילה :

משלושת המיניסייטים של Blue Bell אישית הכי אהבתי את הביצוע הראשון של הרעיון שהיה הכי פשוט והכי מפתיע בזמנו,

אחר כך התחילו ברנגלר קצת להסתבך.

אני חושבת שזה גם מה שקרה בקמפיין התדמיתי, בהתחלה הייתה אמירה מאוד ברורה ואקסקיושן מאוד בולט לקונספט WE ARE ANIMALS אבל אז היה צורך להמציא מחדש את מהות האמירה שוב ושוב.

אם נסתכל אחורה בקמפיינים הקודמים, נוכל לראות שלפעמים מגיעים לרעיון מגניב וחושבים שיש לו באר של פתרונות קריאטיביים אך בפועל, ברגע האמת מבינים שלא כך הדבר: ככל שמתקדמים עם הזמן רואים שהחיבור בין האמירה לביצוע הרעיון מתרופף.

לשיפוטכם.

Wrangler - WE ARE ANIMALS 2009

כך הכל התחיל. זהו האקסקיושן הראשון בסדרה שזכה בגראנד פרי בפסטיבל קאן. הקמפיין חשף הסתכלות מעניינת ושונה על האדם

וטען כי הוא חיה ששכחה את הצד הטבעי שלה - האינסטינקטים הראשוניים. הקמפיין כביכול תקף את השגרה היומיומית וקרא לשחרור

הטבע החייתי שבאדם.

via http://adsoftheworld.com

Wrangler - WE ARE ANIMALS RED 2010

הביצוע השני לסדרה הוא ארטיסטי יותר וממחיש את החייתיות שבאדם. כאן יש חיבור מידי לאינסטינקטים הבסיסיים והדחפים החייתיים וכל אימג' מעורר אמוציות עמוקות. בכל דמות אפשר לזהות פרסונפיקציית כוחות פנימיים של אנושות בלתי מרוסנת ואלטר אגו חייתי.

via http://theinspirationroom.com

אז ממה שנראה, ימי בנטון חלפו מזמן ומותגי אופנה כמעט ולא מוכנים ולא מעוניינים יותר להקריב את מהותם בשביל אמירות עמוקות. התפיסה העכשווית קלילה הרבה יותר מפעם ופחות מתיימרת לפתור בעיות ברומו של עולם, כל מה שהמותגים רוצים זה לעשות פאן ולייצר אינגייג'מנט אמיתי מתוך צרכים אישיים של הצרכן.

IN BETWEEN > vomiting with style

כתוספת אירונית אך משעשעת לפוסט הקודם מצאתי שתי מודעות שממחישות איך מקיאה פאשניסטה אמיתית.
אין לי מושג מי עשה אותן ומה בדיוק הן מפרסמות אבל ניחושים יתקבלו בברכה!

via adsoftheworld