27.6.11

IN BETWEEN > Rick Genest isn't dead

יצירת האומנות המהלכת, ריק גנסט ממשיך לככב ואני שואלת את עצמי, האם זה כל מה שהוא יכול לתת?

   Photography by Marcin Kempski  via www.designscene.net
ההפתעה.
במבט ראשון אפשר להתבלבל ולחשוב שזהו קמפיין ההמשך לקמפיין החורף של מוגלר.
אך מי שמתעמק צפוי להיות מופתע.
המעצב הפולני De La Garza קם ואמר "גם אני רוצה" וקיבל וורסיה צבעונית וקייצית לזו של בית האופנה היוקרתי.
תאורטית, השילוב בין הבחור המקועקע והבגדים האקספרסיביים של דה לה גרזה אמור לייצר רעש ובלאגן בשל עירוב הסגונות
הכל כך שונים. אך לזכותו של ריק יאמר שהוא מחזיק בצורה מדהימה את הפריטים המשוגעים ודווקא עליו הם מקבלים משמעות ואופי.
תראו איך בקלות הג'קט הפרחוני של המותג גורם לבחור המסכן להיראות פשוט מגוחך:


האכזבות לא נגמרות.
הפעם ריק קצת פישל, או אולי פשוט הפולנים לא ממש יודעים את העבודה שלהם.
צילומי אדיטוריאל לגיליון ה-36 של המגזין הפולני Fashion מתעסקים במודעות לסביבה, רעיון מקסים, אבל הם כל כך לא משכנעים ובתמונות הקבוצתיות ממש מפספסים את ריק והפרסונה הייחודית שלו. בחירת התמונות והסטיילינג מאוד לא מדוייקים והתוצאה נראית פשוט זולה ומתאמצת.
למרות שקונספט המודעות לסביבה בה לא מורגש, התמונה היחידה שעובדת היא תמונת השער שבה ריק מביא עוצמה וכוח אדירים שמשתלבים מצויין עם המבט המפתה של הדוגמנית.

Photography by Zuza Krajewska & Bartek Wieczorek  via www.designscene.net

רגע של נחת.
באותו גיליון של Fashion הפולני מתגלה עוד הפקה עם ריק גנסט אבל הפעם יש בינגו.
הצלם Mateusz Stankiewicz מצליח להוציא מריק דמות רכה ולא מאיימת ומראה לנו שהוא יכול להיות וורסטילי כדוגמן למרות תדמית הבד בוי האפלה הצרובה לו בעור. 
Rick Genest isn't dead!

11.6.11

הצד המלוכלך של הלבן

פוסט טראומה בעקבות חשיפת יתר לצבע הלבן בחג שבועות האחרון.

היחס שלי לצבע לבן מאוד אמביוולנטי. מצד אחד זהו צבע טהור, שקט ומרגיע ומצד שני הוא ניטרלי ולא מביע שום מסר, הוא כמעט חסר קיום והוא כל כך סטרילי שפשוט בא להקיא עליו כדי שיקבל איזה סוג של חיים.
אולי יש בי קצת כעס על הצבע הלבן. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה מלבישה אותי לפעמים בבגדים לבנים והרגשתי מיוחדת בהיותי בוהקת וחגיגית אך לא הייתה פעם אחת שחזרתי הביתה באותו מצב. כנראה שטיפוס על עצים וחפירות בחול לא מגיעים בעסקת חבילה עם הצבע הלבן. אמא הייתה מתאכזבת ואני הייתי תוהה שוב ושוב למה יש בעולם בגדים לבנים אם הם מבאסים כל כך את אמא.
חג השבועות מכריח אותי להתמודד כל שנה מחדש עם הדילמה, האם ללבוש בגדים לבנים?
האם לעשות עוגת גבינה לבנה? האם לקנות לבית פרחים לבנים? לבן, לבן, לבן, לבן
.... די!!!
אם זה כל כך מציק לי צריך לפתור את זה!
בשביל הפתרון לא הייתי צריכה ללכת כל כך רחוק רק להיזכר מה היה עושה לי טוב כשהייתי קטנה.

ללכלך!

ובכן, קבלו את הייצוג המובחר של מה שהופך את הצבע הלבן ללגיטימי בעיני:

מוצג לבן מס' 1
Hybrid Lava
קצת כמו קנת' קלארק, עוטה נמרוד פלד מעת לעת מסכה לבנה והופך ל"גיבור על" המציל את כולנו מהיום יום האפור והסתמי.
ביום: סטייליסט, מאפר ואושיית אופנה.
בלילה: הייבריד לאבה - חצי גבר חצי אישה, אמן אינדי המשלב מוזיקה אלקטרונית עם תיאטרליות ביזארית ופרפורמר אדיר
שסוחף את הצופים למערבולת קסומה של הזיות.


לרגל שבוע הגאווה הוציא הייבריד לאבה ביום רביעי האחרון (חג שבועות) קליפ חדש בשם Color It White:




מוצג לבן מס' 2
GIVENCHY Spring/Summer 2011 Ad Campaign
לאחרונה יותר ויותר מותגי יוקרה חוצים גבולות ועוברים לטריטורית פרסום יותר אקספרמנטלית ופרובוקטיבית. בדומה למוגלר, בית האופנה הצרפתי ג'יבנשי, עושה ככל יכולתו לעורר עיניין ובאז. לאחר שריקרדו טישי, המנהל הקריאטיבי של ג'יבנשי העלה את האסיסטנטית הטרנסג'נדרית שלו על מסלול החורף, הוא ליהק לקמפיין קיץ דוגמן לבקן בשם סטפן טומפסון.
טישי מסביר כי הליהוק היחודי מתכתב באופן ישיר עם גווני החיוורון האהובים עליו ועם התמה המורבידית המאפיינת את הקולקציה עצמה.

via www.glamourboysinc.blogspot.com

מוצג לבן מס' 3
DOU - Oleg Duryagin
תכירו את אולג דורייגין, צלם רוסי שהחל את דרכו המקצועית ב-2005 ובמהרה תפס שם בקהילת האומנות העולמית. עבודותיו המהפנטות מתעסקות לרוב בפנים אנושיות העוברות מטאמורפוזה דיגיטלית המוחקת את הזהות הפרטית ומגלה תבנית פנים פיסולית, לא אנושית, סוריאליסטית ושברירית כמו פורצלן.
הצבע הלבן והחיוורון של הדמויות מדגישים את הדיבוק ואיבוד הנפש כאילו נשאבה מתוך הגוף וזהו שבריר השניה האחרון לפני שהן צונחות רפויות ונטולות חיים.


מוצג לבן מס' 4
Kate Macdowell
קייט מקדואל היא אומנית פלסטית המשתמשת ביצירות פורצלן כדי לחקור את הקשר הטעון בין האנושות לבין הטבע. השראתה מגיעה לרוב מהיסטוריה של אומנות, ממיתוסים ומעוד נושאים תרבותיים היכולים לשקף את הקונפליקטים בעולם הטבע ואת ההשפעה שיש לנו על הסביבה. האיחוד בין האדם לטבע כמעט תמיד מוצג בעבודותיה בצורת חיכוך ואי נוחות ומדגיש שגם אנחנו כאנשים, פגיעים ויכולים להיות קורבן לפעולות ההרסניות של עצמינו.
הבחירה בפורצלן, לטענתה של מקדואל, הייתה טבעית בשל שקיפותו מצד אחד ומצד שני בגלל החוזק והטקסטורה המעניינת שלו. הצבע הלבן מרמז על רוח רפאים, על משהו חסר. הארעיות והשבריריות של צורות חיים טבעיות הגוססות במערכת האקולוגית מועצמת כאן, למרות שבאופן פרדוקסלי פורצלן הוא חומר ששורד אלפי שנים.