8.5.11

לא אנחנו לא חיות, רק בני אדם

באקט מודע של אסקפיזם אני משתדלת לפסוח באלגנטיות על מבזקי חדשות, ידיעות על מלחמות ומכל מה שחס וחלילה יזכיר לי שוב
ושוב ש"בועת התמימות" שיצרתי לעצמי היא פיקציה וממש אוטוטו היא תתפוצץ לי בפרצוף.
כשנתקלתי בקמפיין החדש של רנגלר חשבתי שמישהו התבלבל ובטעות העלה תמונות של פעולת טרור אחרונה אבל אז הבנתי שיכול
להיות שבצעד חריג החליט המותג פשוט להיות אותנטי לתקופה ולהביע מסר נוקב על האנושות.

Wrangler - WE ARE ANIMALS 2011



כמו בשנה שעברה גם הפעם הקמפיין נסגר ב-WE ARE ANIMALS, אך בניגוד לקמפיינים הקודמים שבהם באמת התכוונו לזה שאנחנו
סוג של חיות והציגו דוגמנים דרך פריזמה של מצלמות נשיונל ג'יאוגרפיק, חשבתי שכאן מסתמנת אמירה חברתית מאוד אמיצה ומתריסה.
אז חשבתי...
כשהתחלתי לחקור קצת לעומק גיליתי שהקמפיין לא מתיימר להעביר מסר עמוק או ביקורת דרך הצגת הקולקציה, אלא בסך הכל מנסה
לפרש את האמירה WE ARE ANIMALS כמשהו אינסטינקטיבי ותו לא.
זהו הקמפיין השלישי בסדרת
WE ARE ANIMALS, פרי יצירתם של קבוצת  Fred & Farid הצרפתית והוא נקרא STUNT.
מהשם אנו יכולים להבין שהקמפיין מתעסק בעולם האקסטרים כשבעצם בתמונות אנו רואים פעלולנים הוליוודיים אמיתיים מבצעים פעלולים מטורפים ושוברי עצמות לעיני מצלמתו של Cass Bird. 


באחד הראיונות מדבר Farid Mokart, אחד הבעלים של Fred & Farid, על הקשר בין אמירת המותג לבין קונספט הפעלולנים ומדגיש שהמשמעות הבסיסית של WE ARE ANIMALS היא התעסקות באינסטינקטים הראשוניים ביותר של בני אנוש. כדי להתחבר למותג, מבחינתו מאוד חשוב לדבר בשפה בינלאומית שהיא בעצם שפת האופנה אך עם זאת חייבים לשבור סטראוטיפים וקלישאות ולפעול מהבטן, ללא רציונליזציה. תשובה קצת שונה התקבלה מהבימאי Adam Kakembo כשנשאל לגבי הקשר בין המותג רנגלר לבין קונספט הפעלולנים. לטענתו, המסורת המושרשת של רנגלר היא קאובויז וסרטי המערבונים והקונספט בא כמחווה לאדרנלין שחוו באותה תקופה הקאובויז וכל מי שעף, התגלגל והתרסק בשביל קצת אקשן. 
מבחינתי הקשר בין התשובה שלו ל-WE ARE ANIMALS מקרי בהחלט.
כאן דעתי מתחלקת לשתיים: מצד אחד אני לא מבינה את החיבור המאולץ בין הפעלולנים לאמירת המותג אבל מצד שני אני מטורפת על התעוזה והחידוש של יוצרי הקמפיין ששמים זין על כל חוקי הפרסום ומוצאים דרך חדשה לבלוט ולחבר בין הצרכן לבין מותג אופנה עכשווי ובועט.
 
גם אם אוהבים את הקמפיין וגם אם לא, בסגנון כזה של פרסום תמיד עולה השאלה: "אבל איפה הבגדים?". מותגי אופנה גדולים בדרך כלל מחלקים את הקמפיינים העונתיים לשני חלקים: החלק הראשון הוא תדמיתי, כזה שמעביר את ה-DNA של המותג ומציג את ערכיו ואמירתו בדרך קריאטיבית - WE ARE ANIMALS למשל, והחלק השני הוא Look Book - פורמט פשוט יחסית בו מראים את כל הדגמים החדשים שיש לאותו מותג להציע.
מה שמעניין בקמפיינים האחרונים של רנגלר הוא שאת ה-Look Book שלהם הם החליטו לעשות בצורה דיגיטלית חדשנית - פלטפורמה פשוטה ללא קשר קונספטואלי לאמירת המותג שבה מראים את הקולקציה בוידאו אינטאקטיבי הנשלט בידי הגולש.
טכנולוגיה זו באה לידי ביטוי בצורה הכי מגניבה
במותג הג'ינסים של רנגלר Blue Bell, וזו עונה שלישית ברציפות שהם מפתיעים עם הפיתוח של הרעיון. לצערי הקמפיין הראשון כבר לא ברשת ואי אפשר לחוות אותו אבל אפשר לראות את הסרטון המתאר את מה שהמשתמש היה יכול לעשות עם Tony Ward ההורס במגע העכבר בלבד. 








משלושת המיניסייטים של Blue Bell אישית הכי אהבתי את הביצוע הראשון של הרעיון שהיה הכי פשוט והכי מפתיע בזמנו,
אחר כך התחילו ברנגלר קצת להסתבך.
אני חושבת שזה גם מה שקרה בקמפיין התדמיתי, בהתחלה הייתה אמירה מאוד ברורה ואקסקיושן מאוד בולט לקונספט WE ARE ANIMALS אבל אז היה צורך להמציא מחדש את מהות האמירה שוב ושוב.
אם נסתכל אחורה בקמפיינים הקודמים, נוכל לראות שלפעמים מגיעים לרעיון מגניב וחושבים שיש לו באר של פתרונות קריאטיביים אך בפועל, ברגע האמת מבינים שלא כך הדבר: ככל שמתקדמים עם הזמן רואים שהחיבור בין האמירה לביצוע הרעיון מתרופף.
לשיפוטכם.

Wrangler - WE ARE ANIMALS 2009
כך הכל התחיל. זהו האקסקיושן הראשון בסדרה שזכה בגראנד פרי בפסטיבל קאן. הקמפיין חשף הסתכלות מעניינת ושונה על האדם
וטען כי הוא חיה ששכחה את הצד הטבעי שלה - האינסטינקטים הראשוניים. הקמפיין כביכול תקף את השגרה היומיומית וקרא לשחרור
הטבע החייתי שבאדם.

Wrangler - WE ARE ANIMALS RED 2010
הביצוע השני לסדרה הוא ארטיסטי יותר וממחיש את החייתיות שבאדם. כאן יש חיבור מידי לאינסטינקטים הבסיסיים והדחפים החייתיים וכל אימג' מעורר אמוציות עמוקות. בכל דמות אפשר לזהות פרסונפיקציית כוחות פנימיים של אנושות בלתי מרוסנת ואלטר אגו חייתי.


אז ממה שנראה, ימי בנטון חלפו מזמן ומותגי אופנה כמעט ולא מוכנים ולא מעוניינים יותר להקריב את מהותם בשביל אמירות עמוקות. התפיסה העכשווית קלילה הרבה יותר מפעם ופחות מתיימרת לפתור בעיות ברומו של עולם, כל מה שהמותגים רוצים זה לעשות פאן ולייצר אינגייג'מנט אמיתי מתוך צרכים אישיים של הצרכן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה